שנתיים עם אובונטו בבית

עברו כמעט שנתיים מאז היום בו המחשב הישן שלי קרס סופית. זה היה מחשב ביתי שקניתי כמה שנים קודם לכן, רכשתי אותו עם הגירסה הביתית של חלונות XP שהיתה אז מערכת ההפעלה המוצלחת ביותר. אחרי ששירת אותי נאמנה ועבר בהצלחה מספר ניתוחי שדרוג, יום אחד מת המאיץ הגרפי המובנה – או משהו כזה, לא חקרתי – והבנתי שהגיע הזמן להחליף.

את המכה הראשונה קיבלתי כשהתחלתי לברר מחירים. מסתבר שהעותק של חלונות XP שרכשתי במיטב כספי מוגבל ברשיון למחשב המת בלבד (ותודה למיקרוסופט שהחתימו אותי על "תנאי רשיון" דרקוניים שבהם זה כתוב, ואפילו היו נחמדים מספיק להציע לי לרכוש "גירסה קמעונאית" במחיר כפול שאפשר להעביר ממחשב מת למחשב חי). אם נשאיר בצד את האופציות הלא-חוקיות, הברירה היחידה שנותרה לי היא לרכוש עותק חדש של חלונות XP במחיר מציאה של כמה מאות שקלים.

רציתי לחסוך בהוצאות, חסכן שכמותי, וכיוון שכבר שנים אני עובד עם מערכות מבוססות לינוקס ומחובר באינפוזיה לעולם הטכנולוגי – עשיתי החלטה לא פשוטה, והיא להתקין אובונטו על המחשב החדש שאקנה. אובונטו, אם לא שמעתם, היא מערכת הפעלה שלא עולה כסף; היא מספקת שירותים מאוד דומים למה שאפשר למצוא בחלונות XP, הגרפיקה שלה מרהיבה, יש תמיכה בעברית ויש קהילת משתמשים ומפתחים – כולל בארץ – ששוקדת על שיפור מתמיד שלה, והכל ללא תשלום. היה לי ברור שיש עוקץ מאחורי הבטחה כזו, אבל הנחתי שהנסיון הטכני העשיר שלי יאפשר לי להתמודד עם כל הבעיות הצפויות, ומה רע בקצת אתגר? וחוץ מזה, מה אני כבר עושה עם המחשב – גולש באינטרנט וקצת עורך קבצים?

אז הלכתי על זה. קניתי מחשב חדש במפרט הבסיסי ביותר (כששאלתי בחנות אם אפשר להתקין עליו אובונטו, חשבו שהשתגעתי). בבית חיכה לי הציוד ההיקפי שהיה מחובר למחשב הישן – נתב עם חיבור לאינטרנט, מדפסת ביתית, סורק שולחני, אל-פסק (חובה בכל בית עם חשמל רעוע), כרטיס פקס, מסך, עכבר ומקלדת. בעיני לפחות זה לא הרבה, כל הציוד ממותגים ותיקים ומוכרים. לקחתי את דיסק ההתקנה של אובונטו, והתיישבתי לעבוד.

תאימות חומרה

ההתקנה של אובונטו מאוד קלה ומאוד מהירה, בוודאי יחסית לחלונות XP. אבל לא עבר הרבה זמן מרגע שהתקנתי עד שגיליתי שהחיים לא הולכים להיות קלים במיוחד: חוץ מהמקלדת והעכבר, וחיבור בסיסי לאינטרנט – שום דבר לא נתמך. נאלצתי לחפור במעמקי האינטרנט עד שמצאתי פתרונות להדפסה וסריקה עם הציוד שלי, שעבד מצויין בחלונות עם המחשב הישן; כשאתה קונה מדפסת בחנות מגיע איתה דיסק התקנת דרייברים, אבל הוא עובד רק בחלונות. גיליתי שיש דרייברים "חופשיים" ודרייברים "קנייניים", ואם נפלת על ציוד שיש לו רק דרייבר קנייני שמתאים לגירסה מסויימת של לינוקס ולך יש גירסה יותר מתקדמת – אתה בבעיה. גיליתי שיצרני החומרה לא סופרים את משתמשי לינוקס, ושבכלל יש הפרדה בין "קהילת לינוקס" ל-"קהילת אובונטו", אחת עוסקת בליבת המערכת והתאמתה לחומרות שונות, והשנייה עוסקת בגרפיקה ובמערכת ניהול התוכנות. שתיהן מבוססות על מתנדבים ששמחים לעזור אבל לא תמיד יש להם פתרונות.

הפריט הבעייתי ביותר היה כרטיס הפקס. אם לא ברור לכם למה אדם פרטי צריך פקס בבית בשנת 2011, נסו פעם לקבל שרות ממוסד ציבורי כלשהו בדואר אלקטרוני; לא יאומן אבל הטכנולוגיה העתיקה הזו עדיין הכרחית. כרטיס פקס עולה 70 ש"ח ואם יש לך מחשב שמריץ חלונות אתה יכול בעזרתו לקבל ולשלוח פקס מעל קו טלפון רגיל. מה יש ללינוקס להציע בנושא? כלום, בערך: מסיבה טכנית שהבנתי רק אחרי חודש של התעסקות בנושא, התוכנה שמאפשרת לכרטיס לעבוד מכילה הרבה מאוד סודות מסחריים של היצרן, וזה לא פשוט להמיר אותה ללינוקס בלי לחשוף את הסודות. יצרתי קשר עם קבוצת פיתוח קטנה שמצאה דרך אזוטרית להפעיל מודמים בלינוקס לצורך חיבור לאינטרנט בחיוג (זוכרים שהיה שירות כזה בארץ לפני 15 שנה?), תיאורטית זה אמור לאפשר גם פקס – אבל בפועל התוצאות היו ממש גרועות, פקסים הגיעו מאוד לא ברורים אם בכלל. אחרי חודשיים נשברתי, זרקתי את כרטיס הפקס וקניתי מודם-פקס חיצוני בחיבור סריאלי. יש בודדים כאלה בזאפ (240 ש"ח ומעלה) לעומת עשרות דגמים של כרטיסי פקס שמתאימים לחלונות.

(ולפני שאתם שואלים: כן, יש שירותי פקס באינטרנט שמוכנים לשלוח ולקבל פקסים בשבילך ולתרגם אותם לדואר אלקטרוני. הם עולים לא פחות.)

נקודה מעניינת היא סינכרון מכשירים סלולריים. אי אפשר להריץ iTunes בלינוקס, כנ"ל לגבי Kies תוכנת השליטה של סמסונג, ומן הסתם גם נוקיה לא בדיוק במשחק – מה שאומר שיכולת העבודה עם מכשירים סלולריים מוגבלת להעתקת קבצים (עם כבל או בבלוטות'). קצת עצוב. בכלל, התחושה היא שמחשב עם אובונטו הוא כמו iPad – קשה לו עם ציוד היקפי.

החיבור לאינטרנט

נעזוב את זה שהחיבור לאינטרנט ידע לעבוד רק יומיים רצוף בכל פעם ונתקע – עד הפעלה מחדש של המחשב; מצאתי לזה פתרון בפורומים. בסך הכל אובונטו מספקת שרותים מאוד מתקדמים, החל מפיירפוקס וכרום לגלישה וכלה בתוכנות עזר שונות לשיתוף קבצים ושליטה מרחוק. המכה הגדולה של התחום הזה היא שרותי רשת שתומכים רק בדפדפנים של מיקרוסופט: דמיינו מוסד ישראלי כלשהו שרוצה לספק שרות באינטרנט, פונה לקבלן חיצוני שהגיש את ההצעה הזולה ביותר, ומנסה להוריד עלויות עוד יותר; אם הקבלן הזה יודע לעבוד רק בכלים של מיקרוסופט, יוצא אתר שעובד רק ב-"אינטרנט אקספלורר". כמובן, אפשר להתאים את האתר לעבוד בדפדפנים אחרים, אבל זה עולה הרבה כסף כשנזכרים בזה אחרי שהאתר כבר בנוי. ואז בעל האתר מגלה שהוא לא יכול לספק שרותים לסמארטפונים ומחשבי מק ולינוקס וסתם למי שמעדיף את כרום, ועד שיגייסו כסף לשלם לקבלן יותר מוצלח, הולכים על הפתרון הקל של "גולשים יקרים, המערכת עובדת באקספלורר בלבד". במקרים רבים נאלצתי להשיג מחשב אחר שמריץ חלונות, לקבל דרכו את השירות, ולהעביר ממנו את התוצאות למחשב שלי.

איתרע מזלי לעבוד בחברה שמאפשרת לעובדים לבצע פעולות רבות דרך האינטרנט. זה מתחיל בדואר אלקטרוני, נמשך ב-VPN (חיבור מאובטח לרשת הפנימית) ומגיע גם לשיחות טלפון. בכל אלה נאלצתי להיאבק לבד, כי אני המשוגע היחיד בחברה שיש לו לינוקס בבית; והרי מיקרוסופט מספקת את השרותים הללו לחברה, למה שהיא תעזור ללינוקסאים להתחבר אליה? בסופו של דבר עם חלק הסתדרתי, ועל חלק ויתרתי. בעולם של לינוקס, לכל דבר אפשר כנראה למצוא פתרון אם יימצא מי שיהיה מוכן לממן את זה; ויש גבול לכמה עמוק אני מוכן לצלול לתוך קוד חצי-עובד כדי לתקן אותו.

תאימות תוכנות ומסמכים

עקב אכילס של אובונטו, לטעמי, הוא חבילת התוכנה המשרדית "אופן אופיס". אמנם ניכר מאמץ מרשים, ובגדול זה עובד ואפשר להשתמש בחבילה הזו ליצירת מסמכים מצגות וגליונות אלקטרוניים – אבל הכוח הגדול הוא תאימות לאופיס של מיקרוסופט, שמותקן פחות או יותר על כל מחשב בארץ; ופה הבעיה הקשה. אופן-אופיס לא באמת מצליח לפתוח ולשמור מסמכי וורד/אקסל/פאוור-פוינט, לפחות לא בצורה נקייה: גרפיקה לא מוצגת נכון, שרטוטים (VISIO) לא מוצגים בכלל, עימוד הדפים משתנה, ופקודות מאקרו פשוט לא עובדות. יש לזה הרבה סיבות, ומומחי אופן-אופיס אוהבים בעיקר להאשים את מיקרוסופט שבחרה להשתמש בפורמט DOCX הקנייני באופיס שלה – שזה נכון, אם כי מאז עברו 4 שנים והגיע הזמן להתמודד עם זה. בשורה התחתונה, מי שעובד עם אופן-אופיס לא יכול לשתף מידע עם המאסה האדירה של משתמשי אופיס.

מצד שני, מיקרוסופט אופיס גם לא עובד בiPad ובסמארטפונים. ההבטחה הגדולה של אופן-אופיס היא שהוא יתחיל לתפוס תאוצה בפלטפורמות הללו, ומשם יתגלגל לשוק העיקרי של מחשבים עסקיים וביתיים – נחיה ונראה.

החווייה הכללית

משתמש ממוצע של חלונות XP יכול להעביר שנים בלי לגעת ב-"חלון הפקודות" (שפעם קראו לו דוס); כנ"ל מקינטוש וכמובן אייפאד ודומיו. אובונטו עוד לא שם, ולא עובר הרבה זמן מרגע שמתחילים לעבוד ועד שמגיעים לחלון טרמינל שבו רושמים פקודות ארוכות. כשמחליפים מערכת הפעלה צריך להתרגל להרבה דברים חדשים, וקשה לי להאמין שישראלי ממוצע (שלא שולט באנגלית, ללא נסיון טכני) יצליח להסתדר עם החלק הזה.

אבל לא הכל שחור באובונטו. אין מושג של "אנטי וירוס", פשוט כי אין וירוסים עדיין. אין כמעט נוזקות, רוגלות, רושעות, סוסים טרויאניים או איך שלא תרצו לקרוא לתוכנות הללו שפולשות למרחב הפרטי שלך ולא נותנות לחיות. אם יש תקלה פיזית שמחייבת החלפת לוח-אם או שהחלטת לשדרג את הדיסק הקשיח, לא צריך לדאוג שפתאום מיקרוסופט תדרוש לאמת מחדש את הרשיון שלך. מהירות העבודה די טובה – גם על מחשבים ישנים, ואם התקנת תוכנה חדשה זה לא אומר שהריסטרט הבא ייקח 3 שעות (אגב, אין כמעט צורך בפעולת הריסטרט, על אף שהיא הרבה יותר מהירה מחלונות).

בסך הכל, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהצלחתי להסתדר שנתיים עם אובונטו – ואני לא חוזר לחלונות בזמן הקרוב. אני עובד, קורא, כותב, שומע וצופה; זה חי, זה בועט וזה הולך ומשתפר; וכמו אייפאד או אנדרואיד – שאגב, מבוסס לינוקס – יש דברים שלא עובדים או עובדים קצת אחרת. לצערי אני חושב שלהתקין אובונטו על מחשב ביתי זו הרפתקת אקסטרים, על החיסכון בכסף משלמים בהשקעת זמן וויתור על שימושים – ולמי שלא נושם את הטכנולוגיה אני לא ממליץ לעשות את זה.

כמה טיפים, אם החלטתם לשקול מעבר לאובונטו:

  • אם יש לכם מחשב מבוסס חלונות כרגע, נסו להשתמש בפיירפוקס או כרום במקום אקספלורר; נסו להתקין אופן-אופיס ולהשתמש רק בו.
  • תוכנה נחמדה בשם WUBI תאפשר לכם להתקין אובונטו על המחשב הקיים, בלי לפגוע בחלונות. לוקח זמן להתרגל, ועדיף לעשות את זה בסביבה בטוחה שאפשר לחזור ממנה למערכת ההפעלה הקודמת.
  • לפני קניה של ציוד היקפי – מומלץ לקחת לפטופ עם אובונטו לחנות, לנסות לחבר ולראות מה קורה.
  • לא להתבייש לשאול. קהילת המשתמשים של אובונטו עונה מאוד מהר, לפעמים זה יותר קל מחיפוש עצמאי בגוגל.

בהצלחה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טכני. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על שנתיים עם אובונטו בבית

  1. danby הגיב:

    עד לפני שנה בערך אחת לחצי שנה, עם כל שחרור גרסת אובונטו הייתי מנסה את הגרסה האחרונה. המדד שלי היה כמה זמן מרגע ההתקנה עד שהייתי מקבל חוויית שימוש סבירה באינטרנט ישראלי. אף פעם זה לא היה חלק. תמיד הייתי זקוק למחשב נוסף, עם חיבור עובד לאינטרנט.

    למרות שאני מרגיש שטכנית לא צריכה להיות בעיה שלא אצליח להתמודד איתה, אין לי את הרצון להשקיע את הזמן הנדרש להתמודד עם הבעיות שכרוכות בשימוש יומיומי ביתי באובונטו.

    בבית עדין אני מריץ XP, וכל יום שעובר מקרב אותי לנקודה שבה אצטרך להחליט האם אני רוצה להשקיע כסף בוינדוס7, להשקיע זמן בהתמודדות עם אובונטו, או לוותר על ערכים תמורת גירסה של וינדוס7 שחוקיותה מוטלת בספק.

    התחושה שלי, והפוסט שלך רק מחזק את דעתי כרגע שאובונטו עוד לא מספיק בשלה למשתמש כמוני

  2. לי דווקא הייתה חוויה אחרת
    http://wp.me/pWYHm-i8
    למרות שמאז האובונטו התדרדר וכל גירסא חדשה מעצבנת קצת יותר, עדיין זה הברירה השפויה. כל פעם שאני עובד על ווינדוס אני מרגיש צורך עז במקלחת אחרי.
    *אני לא משתמש באופיס, זה בהחלט בעייתי למי שכן

  3. יונתן הגיב:

    לסקרנים שלא רוצים להתחייב (או סטודנטים שצריכים לינוקס רק מדי פעם) – ניתן להתקין את אובונטו ב-VM. כלומר, בתור מכונה וירטואלית שעובדת כחלון רגיל ב-Windows, ומדמה מחשב שלם. בגלל הביצועים הטובים של אובונטו זה לא דורש הרבה משאבים, ועובד טוב גם על מחשבים לא חזקים.

    על המחשב הנייד שלי, בגלל שמדי פעם אני צריך לכתוב קצת C בלינוקס עבור הלימודים, מותקן אובונטו ב-VM ועליו אני עושה את כל התרגילים.

    יש פה מדריך נחמד שסביר איך לעשות את זה:
    http://www.howtogeek.com/howto/11287/how-to-run-ubuntu-in-windows-7-with-vmware-player/

  4. זה נשמע סיוט,
    לא ברור לי למה בן אדם שפוי ירצה לעשות את זה לעצמו מלכתחילה…

  5. יגאל הגיב:

    בכנות, ואני לא טכנולוג גדול, לא נתקלתי בבעיות גדולות באובונטו (לפחות בגירסה 09.04 שעליה עבדתי בעבר). התקנה חלקה, דרייברים לכל ההתקנים שהיו לי (גילוי נאות – לא הרבה). בטח לא בעיות בחיבור לאינטרנט. אני פשוט לא מבין מה היה כל כך מסובך. נכון, יותר קשה למצוא תוכנות חלופיות (כמו להתממשקות למכשיר סלולרי), אבל מצאתי תחליפים הולמים בלי מאמץ מיוחד (קצת פורומים וקצת גוגל). שוב, צריך לזכור שזה בא להחליף קנייה של מערכת יקרה בתשלום וברור שהיא לא נוחה כמו ווינדוז. לכל אורך ההסטוריה תמיד היה יותר קל לגנוב וזה לא חדש, אז למי שמעדיף את האופציה הזו אז אין סיבה להתאמץ עבור אובונטו, אבל למי שלא – אובונטו היא פתרון מצוין. אבל, כמו שאומרים באנגלית, having said that, נאלצתי לחזור לווינדוז ברגע שאשתי היתה צריכה את המחשב לצורך עבודה על מסמכי אופיס…

  6. תומר הגיב:

    אני לא יודע במה נתקלת, אצלי החוויה הייתה הפוכה. אני משתמש בלינוקס שנים, ורגיל לקיצורי הדרך האופייניים ללינוקס. דווקא בשימוש בווינדוס אני מרגיש כאילו מדובר במחשב מוגבל שמונע ממך לעשות פעולות פשוטות בקלות.

    לגבי חומרה, כל פעם אני מתפלא מחדש מזה. במרבית ההפצות של לינוקס התקנת חומרה היא עניין של "חבר וסע". אתה מחבר את ההתקן למחשב, ותוך מספר שניות המחשב מודיע לך על החומרה החדשה שזוהתה ומציע לך להתקין רכיבי חומרה עבורה. לשם השוואה, בווינדוס יהיה מסובך מאד להתקין את אותה החומרה אם אין לך את הדיסק של היצרן בהישג יד.

    מודמים הם אכן בעיה בלינוקס, אבל אם אתה צריך אותו רק כדי לשלוח פקסים אתה יכול להשתמש בשירותים חופשיים ברשת כגון freefax.co.il, או להשיג איזה מודם ישן במצב טוב שאינו נכלל בקטגוריה של winmodems ואלו יעבדו אצלך בצורה מושלמת גם על מערכת הפעלה חופשית.

    לגבי Microsoft Office, אין לתוכנה פתרונות חופשיים מושלמים, כי לעתים גם OpenOffice/LibreOffice יתקשו להציג את הקובץ בצורה מושלמת. הפתרון לבעיה זו מבחינתי הוא שימוש ב־Microsoft Live Office שזמין ברשת בחינם ונגיש מכל הדפדפנים ומשם אפשר גם לשמור את הקובץ ב־PDF ואז לקרוא אותו בצורה מיטבית על לינוקס.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s